סימנים שאשתך לא אוהבת אותך – מפי חוקר פרטי בגידות

על מנת שאפשר יהיה להתייחס לזה, נראה שנכון קודם להגדיר מה זאת אהבה ומשם פשוט יותר לראות כמה קל או קשה להבחין בסימנים. אני לא מדבר על ההגדרה המילונית של המילה אלא הלכה למעשה. אני אמנם חוקר פרטי במקצועי ואין לי כל הכשרה אחרת, אבל בכל זאת חושב שאצליח לא רע לפשט את הדברים על בסיס הגיון, והמון ניסיון כחוקר פרטי בגידות.

בעיני, אהבה זה שילוב של רגש חיובי עז יחד עם התפעלות.

מן הסתם, כשאני אוהב מישהי, תשומת הלב שלי מכוונת אליה ולמעשיה. כשהיא עושה משהו טוב (לעצמה, לסביבה, לי) אני בקלות יכול להתפעל מזה, להרגיש גורם מעצים בקשר לזה, וזה גם יגביר את מידת הרגש החיובי שלי כלפיה. כשהיא תעשה מעשה מזיק או פחות טוב, במקום להתפעל אני אשפוט ואבקר את מעשיה, וזה יקטין את מידת הרגשות שלי אליה באותו הרגע.

טרם ראיתי אנשים קדושים או מושלמים, ולכן בכל מקרה אשתך תעשה דבר מזיק או לא טוב או לא אידיאלי, וזה עדיין לא אומר שתפסיק לאהוב אותה. הסיבה לכך, שאתה מבין שהיא בדר"כ עושה יותר טוב מאשר לא, ולכן האהבה תמשיך להתקיים על אף המעשים או המחדלים. לפעמים אהבה היא כל כך חזקה, שגם מעשים מזיקים מאד, כגון גילוי בגידות, לא יפרקו אותה בקלות.

אז כדי להבין אילו סימנים מעידים על כך שאשתך לא אוהבת אותך יותר, בוחנים את האמירות וההתנהגות שלה. אבל רגע לפני צריך לשים מחוץ למשוואה את התקופה ההתחלתית שבה הכרתם כשהייתם כרוכים אחד בשניה. מעבר לתקופה הזאת, בזוגית רגילה ותקינה, אין התעסקות אינסופית בקשר עצמו אלא יש את החיים עצמם, ורוב תשומת הלב נלקחת לתחומים האחרים כגון קריירה, לימודים, פרנסה, בעיות, ילדים, בית ועוד. יחד עם זאת, הזמן הקצר שנותר לטובת הזוגיות אמור להיות איכותי ע"י זה שיש לכם את זמן משלכם, נושאי שיחה משותפים, תחומי ענין חופפים (לפחות חלק), קלות להסכים על דברים, תקשורת נוחה, מכבדת ומאפשרת. זאת המשוואה הנורמלית פחות או יותר. זמן איכות בתוך החיים המאתגרים השוטפים.

אחשוף בפניכם סוד אישי. בגלל שאני חוקר פרטי, אני מנהל אורח חיים די תובעני ומאד לא צפוי. אני יודע בדרך כלל איך מתחיל יום העבודה שלי אבל לא יודע מתי ואיפה אני מסיים אותו. בטח לבטח כאשר אני עוסק בתיקים של גילוי בגידות, בהם אני לגמרי תלוי בזמנים והמקומות של האובייקטים שאני עוקב אחריהם. העיסוק הזה לא מאפשר לי לתכנן כראוי את חיי המשפחה והזוגיות שלי, ויחד עם זאת, אני יודע לעשות את זה ולא משנה כמה זמן נשאר לטובת זה. כמות הזמן היא לא רלוונטית, אלא מה עושים איתו בפועל.

לכן, אם בצורה הדרגתית אתה מזהה התדרדרות של המרכיבים הללו, זה בהחלט גם עשוי להעיד על מידת האהבה שנותרה. כחוקר בגידות יצא לי לשוחח עם אלפי זוגות במהלך הקריירה שלי, ובגלל ששמעתי את דבריהם ממקור ראשון, קל להבין איך התדרדרות כזאת מתרחשת במציאות. זה קורה לאט לאט, ולמרות מה שאנשים מספרים לעצמם, זוגיות לא אמורה להיות מצב של עליות וירידות, אלא הטבעי (וגם האידיאלי) זה רק עליות ותעצומות של הקשר הזוגי, ולרוב, זה בזכות הקשיים האחרים שיש בתחומים אחרים, ולא להיפך.

הדבר הכי בסיסי שאדם יודע, זה אם הוא עצמו פועל לטובה או לרעה. לכן, אם אתה יודע שאתה עושה טוב לטובת אשתך והמשפחה שלך, ועל אף זאת אתה נחשף לתקשורות שליליות כגון ביקורת, זלזול, הפתחת ערך, עקיצות, חוסר שביעות רצון ועד הערות פוגעניות זה בהחלט סממנים מעידים (כל דבר שהוא ההיפך מהתפעלות). חשוב לשים לב שלא מדובר באירוע חד פעמי, שבו במקרה אשתך הייתה במצב לא טוב, בדיוק נפגעה ממשהו אחר, מחזירה לך על משהו שקרה או סתם בתום לב כי הבינה את הסיטואציה לא נכון. אלא התקשורת הזאת היא משהו כרוני שקורה מזה תקופה, על אף שאתה די משתדל.

בחיים השוטפים נורא קל להישאב לפרוצדורות השונות, ולכן קשה לראות את ההתדרדרות וביחוד שתמיד אפשר לייחס את זה למצב הכללי, אבל בזוגיות תקינה ואוהבת זה בדיוק הפוך. ככל שהחיים קשוחים יותר, אתה מסתמך על הזוגיות כמשהו טוב ויציב שנותן לך קרן אור, ולא להיפך.

אילו מקצת הדוגמאות שעשויות לתת אורות אזהרה למידת האהבה ששוררת בזוגיות שלכם:

  • יחסי אישות: היעדר יחסי מין או יחסים שהפכו לבנאליים בצורה קבועה. נשים הן יצור רגשי, מה שמנהל אותה אחרת מאשר אצל גבר, וזה גם מה שיניע אותה בקיום יחסים. אם חלה התדרדרות קבועה וזה מרגיש כאילו היחסים מתקיימים כדי לצאת לידי חובה זה סממן לא טוב.
  • ביקורת לעומת אמת: כפי שרשמתי קודם, אנחנו לא מושלמים וככל הנראה נמשיך לעשות טעויות, נגיד לעיתים את הדבר הלא נכון, נשכח לבצע פעולות, ניקח כמובן מאליו את הצד השני וכל דבר דומה. בזוגיות תקינה אתה יכול לקבל הערה על משהו לא טוב שעשית, כי בתכל'ס מגיע לך, אבל חשוב לשים לב להבדיל בין הערה אמיתית לביקורת. בכוונה אקח דוגמא לא מהעולם הזוגי כדי להמחיש את ההבדל: אם אני מאחר למישהו לפגישה, זה הגיוני שהוא יגיד לי שזה לא בסדר לאחר. ברגע שהוא משייך את האיחור שלי למקומות כגון חוסר אחריות, זלזול בו או באנשים אחרים, וגם "ככה בטח נראית גם העבודה שלך", אילו כבר הקשרים שאדם בונה מעבר למה שקרה באמת וזו ביקורת.
  • זמן איכות: היעדר זמן איכות משותף לבילויים, חברים, חוגים, תחביבים הוא בהחלט סממן. זה טבעי ורצוי שלכל אחד מכם יהיה את העניינים האישיים שלו בנפרד, אבל חשוב גם דברים משותפים. אין כל סיבה שזה לא יקרה יותר, ביחוד אם זה היה בעבר. בפגישות שאני עורך כחוקר פרטי עם אחד מבני הזוג, זיהיתי גם משהו נוסף. ישנם זוגות שקבעו להם דייט קבוע אחת לשבוע, אבל זה עדיין לא אומר שזה זמן איכות. יותר מדי אנשים סיפרו לי שאפילו שהם יושבים עם הנשים שלהם במסעדה, היא לא באמת שם. הגוף כן, אבל תשומת הלב שלה לא. הם יצאו לבלות במסעדה, ובתכל'ס רק אכלו וחזרו הביתה. זה לא נחשב בילוי וזה לא נחשב זמן איכות.
  • תקשורת ישירה ותקשורת לא מילולית: לא אחת אנו נתקלים באנשים שונים מולנו ואנו מרגישים שיש פער בין מה שנאמר ולבין מה שאנו קולטים ומרגישים בפועל. לכל אדם יש קליטות חושיות והן מסתמכות על הרבה מעבר למילים שיוצאות מהפה של האדם שאיתו אנו מדברים. ככה זה בדיוק גם בבית – אפשר לקלוט בחושים. אז לפעמים זה מגיע בתקשורת ישירה כאשר נזרקות לאוויר מילים כמו גירושין, נמאס לי, אתה לא מבין אותי וכדומה והרבה פעמים זה מתחבא בין השורות כאשר אשתך מדברת על מצבים אידיאליים אצל זוגות אחרים או שואבת תכנים ומידע מהרצאות ששמעה. אדם עם קליטה חושית טובה ירגיש בין השורות אם קיימת עדיין אהבה או לא. 

אני כאן לרשותכם

השאירו הודעה ואענה בהקדם!

מאמרים נוספים

לרשותכם לאורך כל הדרך

אז מה כבר יכול להדהים חוקר פרטי שכבר ראה הכל ?

עוד רגע תדעו.

עד אז, תנו לי לקחת אתכם למסע מטורף בין שקרים לאמת, בין מרכזי "נשים עובדות" לארכיונים מאובקים משנות החמישים, בין חדרי לידה לבתי קברות, בארץ ובחו"ל. נפגוש קבצנים, נפגוש מיליונרים, ולעיתים נפגוש את שניהם באותו אדם. יחד נפצח את התעלומות ונגלה כמה מהטריקים הסודיים שרק חוקרים פרטיים יודעים.

כאן תגלו כמה מסיפורי החקירות האמיתיים, המרגשים, המצחיקים והכואבים ביותר שתשמעו אי פעם. סיפורים מהחיים ושל אנשים אמיתיים, שאיבדו מישהו יקר והיו חייבים חוקר פרטי כדי למצוא אותו ולעשות לעצמם קלוז'ר בשביל הפצע הפתוח בנפשם.

ויש כאן גם סוד נוסף, ענק, שאפילו אני לא ידעתי עליו. והתפקיד שלקחתי על עצמי בחיים הוא לדעת.

סאם זיברט, חוקר פרטי ובעל משרד חקירות ידוע, כותב טור קבוע בעיתונות מזה 20 שנה. בספר ביכורים זה הוא חושף את פרטי התעלומה המסתורית שליוותה אותו כל חייו.