ישנם לא מעט משפחות, בהם מתרחש משבר אמון בין בני זוג, ועולה חשד מבוסס שאחד מהצדדים מועל באמון בן הזוג, בכך שהוא מקיים קשר אינטימי עם אדם אחר. מהר מאד הם מגלים על בשרם, שלא משנה כמה הם יתעמתו עם הצד שכנגד, זה לא ימהר להודות בבגידה, דבר שמייצר קרע עצום בין הצדדים, התפרצויות זעם, תחושות שליליות, ריחוק ותסכול גדול.
בין אם זה רק חשד או מידע ממשי ומבוסס יותר, עולה צורך להיעזר בחוקר פרטי ולחתור לגילוי בגידה. הניסיון מלמד, שאדם מן השורה, שעל פניו מכיר היטב את בן/בת הזוג, יוכל לעשות זאת בכוחות עצמו, אבל בפועל המעורבות הרגשית שלו מסכלת ומחבלת ביכולת להוציא את זה לפועל במהירות וביעילות.
זה נכון שאין באמת תחומי התמחות מוגדרים של משרדי חקירות אבל בפועל תמיד יהיו כאלה שעוסקים במשהו אחד יותר מאשר תחום אחר, ואם כבר נעזרים בחוקר פרטי אז רצוי וכדאי שהוא יהיה מיומן ספציפית בחקירות של גילוי בגידה. בעיני, המשמעות של מיומנות בתחום האישי הוא לא רק היכולת להשיג את החשיפה הרצויה, אלא להכיר היטב את כל נקודות המבט על המשבר שמתנהל. בעצם, מידע טוב הופך להיות בין חסר ערך ועד מסוכן, כאשר לא משתמשים בו בצורה המדויקת שלו. הרבה פעמים בעבר לקוחותיי היו אומרים שהם יודעים מה לעשות כאשר יהיה בידם את התמונה המפלילה ורק בדיעבד הם מבינים את הטעות הקריטית שעשו, בכך שהם סתמו את הגולל לשיקום הקשר (לאלה שרצו בזה) ועד פגיעה קשה בזכויות שמגיעות להם במקרה של גירושין. לא בכדי אומרים שמידע הוא כוח, אולם שימוש לא נכון בו, עשוי לפעול לרעה.
שלבים לגילוי בגידה
חוקר פרטי מיומן יודע שלא כל מקרה דומה למשנהו, ולכן השלב הבסיסי ביותר היא לתשאל בצורה מיטבית את הלקוח שבחר בך למשימה של גילוי בגידה. תשאול טוב עשוי להכריע לפעמים אם מקור החשדנות מוצדק או לא ובמידה ולא, למצוא את הדרך להמחיש את זה ללקוח ואף לחסוך ממנו את ביצוע החקירה.
ברוב המקרים מגלים שיש הצדקה חקירתית, ואז התשאול נועד כדי להכריע את דרכי הפעולה להשגת האמת. מכיוון שכל פעולה חקירתית דורשת משאבים כלכליים חייבים להגיע להסכמה הגיונית עם הלקוח על הדרך המיטבית. זה על פניו נשמע פשוט, אבל לקוחות רבים עדיין מתקשים לראות את זה בצורה בהירה מה שלעיתים מקשה על התהליך. בסופו של דבר גם זה מסתדר די מהר.
בעולם הנוכחי של מידע וטכנולוגיה, אנשים רבים מבינים שניתן להיעזר בציוד טכני כדי להתקדם מהר לגילוי בגידה, ובנוסף זה מקצר את הדרך ועשוי לחסוך בעלויות של חקירה. מה שאותם אנשים לא בהכרח מבינים (באותו הרגע) שלכל דבר בחיים יש מחיר, והוא לא תמיד כספי. לכן חשוב לקחת אותם בחשבון כשעושים פעולות מסוימות, בטח לבטח כשעושים זאת בפעם הראשונה, וקל וחומר כשעל השולחן מונח עתיד חייהם או חיי המשפחה שלהם.
"המחיר" הראשון הוא בחינת חוקיות הפעולה. ריבוי של מקרים קודמים גורמים לרשויות החוק לבחון את הפעולות הטכניות הללו יותר ויותר לעומק, ויתכן כי יחד עם גילוי בגידה, שמן הסתם לא פשוט להכיל אותה, אותם אנשים יצטרכו להתמודד גם עם האשמה פלילית.
"המחיר" השני הוא בחינת יכולת האיפוק והסבלנות. בעבר שיטת הפעולה היחידה שהתמקדנו בה לגילוי בגידה הייתה ביצוע מעקבים, והיתרון היה שברגע שחשפנו את העוולה, זה הגיע אוטומטית עם ראיות, ולרוב זה כבר הכריז על סיום תיק החקירה. כיום, כשמקצרים את הדרך עם ציוד טכני, זה מביא מידע, הוא לא בהכרח שלם מבחינת היקף הנתונים, אבל הוא לא מספק ראייה, ובטח שלא ראייה משפטית. אותם לקוחות, שבאותו רגע כבר יודעים את האמת אבל לא מסוגלים להוכיח אותה, נאלצים לגלות איפוק רב, והאמת זה בפני עצמה משימה רגשית לא אפשרית. אני יכול להעיד שרוב הלקוחות נופלים שם ובכך פוגעים במטרות של עצמם.
לכן, אם כבר עושים שימוש בפעולות חקירתיות אחרות, יש לקחת בחשבון מרכיבים נוספים כמו חוקיות ועושר סיבולת כי זה משנה את שיטת החקירה ומחלק אותם לשני שלבים: החלק הראשון הוא איסוף מודיעין (אם זה קורה, מתי, איפה וכדומה) ובעיקר להבנת דפוס כלשהוא, והחלק השני הוא המבצע להשגת ראיות.
באופן טבעי, לקוחות רבים חושבים שראיות נועדו אך ורק לבית משפט, אבל זה רעיון שגוי. אם כבר עושים משהו, כדאי שיהיו להם הוכחות. זה עשוי לשמש אותם מחוץ לכתלי בית משפט בין אם זה למו"מ או העימות הבלתי נמנע בין בני הזוג או אפילו כנקודת לחץ לפעמים כדי להשיג יעדים אחרים במצב המורכב הזה. היו לי גם לקוחות שההוכחות על גילוי בגידה רתמו את ההורים לתמוך כלכלית בתהליך הגירושין, כי עד לאותו רגע הם סירבו להאמין שזה בכלל נכון.
בכל אופן, יש הרבה דרכים להגיע לגילוי בגידה או האמת, אבל מה שיהיה הכי נכון להגיד זה שלא כל דרך מתאימה לכל מקרה ושיש להתאים את הפעולה הנכונה למצב המיוחד של כל אחד, כדי שזה ישרת ויקדם את המטרה המסוימות שנבחרו.