כחוקר בגידות זה די טבעי שאתקל בנשים חושדות, ודווקא בגלל זה, אני לא מאחל לאף אחת זה להגיע למצב של חשדנות. זו משוכה שלא כדאי להגיע אליה או לעבור אותה. זה מדכא. זה משפיל. זה מותיר אותך עם אין סוף ספקות אבל יותר מכל, זה מצב ממש מבלבל. ממש.
בפגישות הרבות שאני עורך כחוקר פרטי עם לקוחות פוטנציאליים, אני מקדיש זמן רב של הסברים לנושא הזה של חשדנות. אני לא מנסה ללמד אותם מה זה, כי הן בוודאות יכולות לספר לי הכל על זה, אלא שהן בלי לשים לב, עסוקות רוב הזמן בדבר הלא נכון, ואני מנסה דרך אותה שיחה ראשונית לכוון אותן לדבר היחידי שהוא הכי ממוקד ונכון, על אף שהוא אמור להיות מובן מאליו. הכל יובן טוב יותר בהמשך.
אז בואו נבין קודם כל מה זה חשדנות ? חשדנות זה מצב שבו אני חושבת / מאמינה שקורה משהו (בדר"כ רע). הדגש כרגע על המילים "חושבת" ו"מאמינה". גם אם אני 99% בטוחה שבעלי בוגד בי, זה עדיין מצב של חשדנות. בהבדל גמור ממצב של ודאות, שבו אני יודעת שזה קורה במאת האחוזים.
כיצד המחשבה שבעלך בוגד משפיעה על הקשר הזוגי והמשפחתי?
פגשתי נשים רבות בחיי שהיו משוכנעות שהבעלים בוגדים בהן, בשעה שזה לא היה תמיד המצב אצל כולן, ולכן שווה למצוא את היחס או המדד הנכון לזה. ההבדל בין אילו שתקדשנה לנושא הטעון הזה תשומת לב מדויקת, יכול להיות ההבדל בין להרוס את הבית או לא. אנקדוטה קטנה: כשבחרתי את המקצוע שלי כחוקר פרטי, זה היה מתוך כוונה טובה וטהורה לעזור לאנשים לגלות את האמת, בטח בנושא כמו גילוי בגידות, אבל מנגד אני מואשם כאחד שהורס משפחות. אני מניח שזה די ברור לרבים שאני לא באמת הגורם ההרסני, אפילו שנח לראות או להציג את זה ככה. ההרס מתחיל בוודאות בגבר שבוגד (או מנגד אישה בוגדת), אבל הוא ימשיך להיות הרסני אם האישה לא תהיה חכמה מספיק כדי לעצור את זה בזמן ובצורה נכונה, במידת האפשר. וכאן מגיע החלק המפתיע, ככל שתגלי מוקדם יותר אם בעלך בוגד בך, יגברו הסיכויים להציל את הקשר הזוגי והמשפחה.
אז למה אנחנו בכלל חושדות ?
יש משפט כוזב שנאמר ללא הרף והוא ש"אם יש ספק אז אין ספק". זה בוודאות ניסוח לא נכון כי הוא מכוון רק למצב אחד בלבד ומספיק שיש מקרה אחד אחר, זה הופך את המשפט ללא נכון, או לכל הפחות מכליל, ולא מדויק. אני מכיר מקרים רבים של ספק, ושהתגלה שהספק היה צודק.
אני מרגיש צורך לשים משהו "על השולחן" כבר בהתחלה, אפילו שזה אמור להיות ממש מובן מאליו. יש רק שני מצבים שבגללם נשים חושדות בבעלים שלהן: האחד, שהבעלים מועלים באמון שניתן להם, והשני, גם כשלא קורה בפועל דבר. אז זה די ברור שאם המצב הוא הראשון, כאשר הבעל בוגד והאישה חושדת, ואם היא תחליט ללכת בעקבות פירורי המידע עד לחשיפת האמת, היא גם תגלה שם אמת כואבת. אבל האם ישנם מצבים שנשים חושדות לשווא ? ואם כן, למה הן חושדות בכלל ? זה תיכף יתבהר.
המקור של חשדנות הוא בסימנים וסממנים שמזכירים לנו מצב של בגידה. עד כמה שברוב המקרים הפרשנות של החושדות נכון, מספיק שהוא לא מכסה את כל האפשרויות ונותרנו עם ספק. עם חשדנות.
כמו כל אדם אנו קולטים משהו בחושים שלנו, ובעצם מזהים משהו חריג בתמונה הכוללת, והמוח שלנו עוזר לנו להשלים את התמונה לכיוון שהוא רוצה, במקרה שלנו יתכן גם לחשדות. לדוגמא, הגבר שלך התקלח הבוקר, בשעה שכמעט כל יום הוא נוהג להתקלח בערב. ישנם נשים שיגידו שהוא מתארגן לפגישה והיא לא עסקית.
אם לא הייתי חוקר בגידות בטח לא הייתי יודע או מבין את האופציה האחרת, אבל אחרי שנים של התבוננות אני יודע היום למה זה עשוי להיות מבלבל. אותם סימנים וסממנים יכולים להיות גם מהעבר האישי שלנו או תשומת לב שיש לנו על מה שאנחנו עושים או היינו עושים, וחשדנות מגיעה כי אנו מייחסים ומקשרים אותה לבעלים שלנו. אתן לך דוגמא אמיתית מלפני כמה שנים. באחד מימי הכיפור, בו כמו כל עם ישראל אני יורד להתקהלות השכונתית להכיר טוב יותר את שכניי. אחת החברות מהשכונה שמכירה אותי היטב, ויודעת שאני חוקר פרטי, אמרה לי כשבדרך אגב שאם היה לה כסף היא הייתה עוקבת אחרי בעלה. לרגע חשבתי שהיא צוחקת אבל היא נראתה רצינית למדי, וישר אמרתי לה, כאחד שמכיר את בעלה שחבל לה על הכסף. אין מצב. "אי אפשר לדעת אף פעם" הייתה התגובה שלה. "אני יכול לשאול אותך משהו אישי ?" לא נשארתי חייב "האם יתכן שפעם בגדת בחבר הקודם שלך ?". אותה חברה ישר הגיבה בשלילה אבל מיד התרחקה ממני כדי לשוחח עם אחרים. לא עברו חמש דקות והיא התקדמה חזרה לכיוון שלי. "איך ידעת ?" שאלה. מסתבר שהיא שבעלה הנוכחי היה הדבר איתו היא בגדה בחבר הקודם שלה.
אז האמת שלא ידעתי אבל רציתי להמחיש לה אז, וכעת לכם, שיש כל מיני טריגרים שגורמים למוח שלנו לחשוב על משהו, גם על נושא של חשדנות. במקרה הנוכחי, היא מכירה את עצמה, והיא גם יודעת שהיא בחורה טובה, אבל בפועל עשתה בעבר משהו שהיא לא גאה בו. מכאן, המרחק לחשוב שגם בעלה, שהוא בחור טוב בעקרון, עשוי פתאום לעשות משהו כזה נגדה הוא כבר לא רחוק.
איך מבדילים בין חשדנות לוודאות?
האמת, זה די קל כשמבינים את זה היטב. לכל אירוע/פעולה יש לפחות 4 מרכיבים שרלוונטיים לנו: מה קרה ? איפה ? מתי ? ועם מי ?
אם מצאת קבלה שבעלך רכש חבילת קונדומים, אין ספק שזה יביא אותך לחשדנות, ואין ספק שזהו סממן מעיד, אבל זהו רק סממן, כי הוא לא מגלה לנו כלום חוץ מזה. לא עם מי, לא מתי, לא איפה, והאמת, גם לא מה קרה… אפילו שאין הרבה שימושים למוצר הזה, אבל רק בשביל הדיון, יתכן שזה נקנה עבור מישהו אחר (אולי הבן שלכם ? אולי הקבלה שמצאת היא בכלל לא של בעלך ?).
בעלך נעלם פעמיים בשבוע לשעות ארוכות לחדר כושר, עד שפעם אחת החלטת לעשות מעשה ונסעת לראות אם הרכב שלו חונה במכון, ומצאת שלא. יש משהו כרגע שאת יודעת בוודאות – הוא לא שם. זה ישר מביא חשדנות, ויחד עם זאת, הנתון הזה לא מספק לנו שום מידע מעבר לזה. שוב, בשביל הדיון, יתכן שהפעם הוא הלך להתאמן בסניף אחר של הרשת, יתכן שחנה במקום מרוחק מסיבה כלשהיא, ואפילו יתכן שהוא שיקר ולא הלך להתאמן אבל לא לטובת מאהבת. חסר המון מידע, אפילו שאת יודעת היכן הוא לא היה.
בכוונה נתתי דוגמאות ממש קלות, ואני יודע שבעולם האמיתי יש סימנים חזקים בהרבה ממה שהצגתי כרגע, כאלה שלא משאירים הרבה פתח לדמיון או מקום לספק ויחד עם זאת, אני אומר את זה כחוקר בגידות מיומן מזה שנים רבות, שהמדד שהצגתי לא משתנה בשום מקרה. רק כשיהיו בידך את ארבעת מרכיבי האמת, תדעי לגמרי את האמת, והיא חשובה ביותר כדי לפתור את הבעיה. תפקידו של חוקר פרטי הוא אמנם לחשוף את האמת ולספק ראיות, אבל הוא יחטא למטרה אם הוא לא יספק כלים נאותים מה נכון וראוי לעשות במקרה של גילוי בגידות.