סימני בגידה סלולארי

כחוקר בגידות פגשתי אלפים של בעלים ונשים שחשדו זה בזו, ואחד הדברים שהבחנתי במהלך השנים זה שהמשותף לרוב הגורף של המקרים זה שהם לא הגיעו לחוקר פרטי מיד עם האבחנה המחשידה הראשונה שלהם. לכל אחד מהם לקח הרבה זמן להגיע לשרות מקצועי, והם עשו ככל שביכולתם לפתור את זה בכוחות עצמם. למעשה, הזמן הממוצע מרגע החשד הראשוני ועד להגיע לחוקר בגידות הוא כשנתיים.

כמובן שכל אחד חי את חייו ויש לכל אחד ואחת את הזכות לקחת את הזמן עד שיחליטו מה נכון עבורם, ויחד עם זאת חשוב להבין שלזמן יש "מחירים" לא פשוטים שבאים במקום העלות הכספית. לא אפרט כרגע את כולם אבל שני הבולטים ביותר הם שכל ניסיון לפתור את זה עצמאית מבוסס לרוב על תחקור ותשאול של בן הזוג, מה שגורם לצד השני להיזהר יותר ולך לאבד את גורם ההפתעה. ובנוסף, בכל הזמן הארוך הזה החיים שלך מתמלאים ברגשות שליליים שכוללים כעס, אכזבה, פחד, חוסר ודאות, וכל זאת מבלי לדעת באמת אם זה אכן קורה בפועל.

לכן חשוב להכיר סימנים של בגידה, וכרגע הדגש שלי הוא אך ורק במכשיר הקטן שצמוד אלינו באופן טבעי שמותאם לאורח החיים של היום: הסלולאר. רק לציין כי ההתייחסות שלי הוא עבור אותם אלו שעברו את המשוכה הבעייתית הזאת בחיים, ונמצאים כיום במצב של חשדנות. באופן טבעי, כחוקר פרטי שעוסק בין היתר בגילוי בגידות, אני שומע לא מעט אנשים שמשתפים אותי בחשדות שלהם ובמה שגרם להם לחשוד. אחד הדברים הרבים שחוזרים על עצמם זה הטלפון הסלולארי.

כמו כל דבר חדש בחיים, הוא יכול לשרת אותנו לטובה או לרעה. המכשיר הסלולארי הפך למרכז התקשורת של כל אדם, ובכל אפיק אפשרי, משיחות, הודעות, מיילים ועד צ'אטים וגם שמירה של תמונות ותכנים. במכשיר הזה אנו נוטים להכניס כל מידע שרלוונטי לחיינו, לכן די בטוח שבמידה ויש מאהב או מאהבת בחיינו, התקשורת שכרוכה בזה תעבור בוודאות גם שם. לכולם זה ברור אבל הסיבה שאני מציין את זה כי זה יסביר מדוע בעל או אישה מנסים להרחיק את הצד השני מהמכשיר שלהם, והריחוק הזה הוא זה שמייצר את סימני הבגידה עם מכשיר הסלולארי.  אני מניח שאיש אינו רוצה שמקור גילוי הבגידות שלו יגיע מהמתכת המרובעת הקטנה הזאת.

הסממן הראשון הוא כאשר אתם מרגישים שהסלולאר לא יכול להתרחק יותר מהאדם. אם בעבר בן הזוג נטה להניח את המכשיר במקום כלשהוא כשהוא מגיע הביתה כמו על השולחן או בפינת הטעינה שלו, אז היום קיימת תחושה שהוא לא יכול לעשות את זה יותר והמכשיר חייב ללכת איתו לכל מקום. בעבר הליכה לשירותים עם המכשיר נחשבה קיצונית וכיום פחות, אבל הרמה הכי לא מוסברת של שימוש בסלולאר זה לקחת אותו איתך לחדר האמבטיה. שם בוודאות איש אינו משתמש במכשיר בפועל, ובכל זאת הוא מרוחק מבן הזוג שלך.

יש כאלו שמבינים את הניראות של התופעה הראשונה, ולכן הם מנסים לשמור על "עסקים כרגיל" ולא מפחדים להשאיר את הנייד מונח במקום כלשהוא. יחד עם זאת, כאשר בן הזוג מסיבה כלשהיא יגש למכשיר הוא עשוי לגלות שהוא מכיל קוד סודי לפתיחה או גרוע מזה, טביעת אצבע או טביעת פנים. ברגע שבעל או אישה ישאלו את הצד השני על זה, מה שחוקר פרטי בוודאות לא ימליץ לעשות, זה לא יספק גישה למכשיר אלא רק הסבר סביר להימצאות של הקוד. תגובות כגון שהעבודה מחייבת אותם בגלל סודיות מקצועית או כדי שהילדים לא ישחקו להם בטלפון. אנחנו צריכים להסתפק כרגע בזה שזה עוד סממן של ריחוק.

יש כמובן רמות גבוהות יותר של תחכום, שאם הבעל או האישה היו מגלים אותם, זה היה מגביר את חשדם בהם. מקרה לא נפוץ מאד אבל עדיין הוא בהחלט קורה לא מעט, זה לגלות רמזים על קיומו של טלפון סלולארי נוסף בין אם זה מטען מסוג אחר ברכב, חשבון טלפון שהתגלה בטעות או לפעמים מציאת קבלה אשר מידה על תשלום הטענת קו ללא בעלים כגון טוקמן. הידיעה שיש קו טלפון סלולארי נוסף שאת או אתה לא יודעים על קיומו הוא חתיכת סימן של בגידה.

עוד דוגמאות לתחכום סלולארי זה שימוש במכשירים שיכולים להכיל 2 כרטיסי סים, כטשר אחד  מהם הוא הקו הרגיל והשני משמש לצרכים נסתרים. השימוש בסים הנוסף נועד כדי שמספרי טלפון כמו המספר של המאהב/ת לא יופיעו בפירוטי השיחות, במידה ונדרש להציג אותם בפני בן או בת הזוג. אגב, מציאת סים שני במכשיר הינו גם סממן של בגידה.

רמה אחת גבוהה יותר של הסתרה, הוא כאשר דווקא אין קוד פתיחה למכשיר, אבל תכנים בו מוסתרים בספריה מוצפנת או נעשה שימוש בתוכנת מסרים פחות פופולארית מאשר וואטסאפ, תוכנות כגון טלגרם, טנגו או סיגנל. בעל המכשיר דואג להסיר אותה ממסך הפתיחה ולמקם את האייקון תחת ספריה לא שימושית או שמיוחסת לתכנים אחרים של המכשיר. בלי קשר, בעל המכשיר יכבה את ההתראות שיתקבלו מהאפליקציה האחרת, כדי למנוע מצבים מביכים. ככה, גם אם המכשיר ימצא בידי בן הזוג, יש סיכוי נמוך לגילוי בגידות דרכו. לרוב אגב, שמו של המאהב או המאהבת מוסתרים תחת שם אחר, ככה שגם אם הוא יחשף בטעות, אפשר להדביק לו הסבר אחר כגון: "הרצל מהחנות" / "אופירה ספק" / ועד "אמא 2".

לסיכום, לא משנה מה הבחנתם שבן הזוג שלך עושה עם המכשיר הסלולארי שלו. אם זה שונה מהותית וכרונית מהשימוש שלו בעבר, והמשותף לפעולותיו זאת תחושה של הרחקה מהמכשיר הסלולארי שלו, זה בהחלט מעיד על הסתרה, מה שעשוי להתגלות מאוחר יותר כבגידה.

אני כאן לרשותכם

השאירו הודעה ואענה בהקדם!

מאמרים נוספים

לרשותכם לאורך כל הדרך

אז מה כבר יכול להדהים חוקר פרטי שכבר ראה הכל ?

עוד רגע תדעו.

עד אז, תנו לי לקחת אתכם למסע מטורף בין שקרים לאמת, בין מרכזי "נשים עובדות" לארכיונים מאובקים משנות החמישים, בין חדרי לידה לבתי קברות, בארץ ובחו"ל. נפגוש קבצנים, נפגוש מיליונרים, ולעיתים נפגוש את שניהם באותו אדם. יחד נפצח את התעלומות ונגלה כמה מהטריקים הסודיים שרק חוקרים פרטיים יודעים.

כאן תגלו כמה מסיפורי החקירות האמיתיים, המרגשים, המצחיקים והכואבים ביותר שתשמעו אי פעם. סיפורים מהחיים ושל אנשים אמיתיים, שאיבדו מישהו יקר והיו חייבים חוקר פרטי כדי למצוא אותו ולעשות לעצמם קלוז'ר בשביל הפצע הפתוח בנפשם.

ויש כאן גם סוד נוסף, ענק, שאפילו אני לא ידעתי עליו. והתפקיד שלקחתי על עצמי בחיים הוא לדעת.

סאם זיברט, חוקר פרטי ובעל משרד חקירות ידוע, כותב טור קבוע בעיתונות מזה 20 שנה. בספר ביכורים זה הוא חושף את פרטי התעלומה המסתורית שליוותה אותו כל חייו.